שלומות,
כאשר מדברים על עיצוב ירוק, טכנולוגיה ירוקה ועוד צריך להיזהר מאד ולהבין היטב את השטח הזה על כדי שלא ליפול
ל "green wash", עיצוב ירוק או עיצוב בר-קיימא אמורים לפתוח מגוון רחב של שאלות חכמות על מנת לשפר או כפי שזה נראה כיום לאפשר את המשך הקיום שלנו כמין משגשג.
הבנת המפגע הסביבתי שמייצר מוצר או במילים אחרות טביעת הרגל האקולוגית מורכבת מאין ספור שיקולים לאורך הדרך.
כך למשל
1. יש להתייחס לרמת הזיהום של המפעל.
2. לדרך אותו עובר המוצר עד שהוא מגיע אל הלקוח.
3. אורך חייו של המוצר - האם הצורך בו והעיצוב שלו מעודדים שימור, או שמא מדובר במוצר שמטרת היצור היחידה שלו הייתה שיגיע לפח... לפי הסטטיסטיקה כ 95% מהמוצרים כיום נזרקים לפח תוך שבוע מיום קנייתם (מרביתם אריזות אבל זה לא ממש מרגיע), האם זה ירוק?
4. מה קורה למוצר בסוף החיים? הרי ברור שתהליך היצור והמיחזור פוגמים באיכות החומר ומתקבל חומר שאיכותו נמוכה מאד והשימוש בו מוגבל מאד (בקבוקי פלסטיק לשתיה בארץ הופכים למעילי פליז ולא חוזרים להיות בקבוקי פלסטיק לשתיה)
5. אחרי שמתייחסים למוצר עצמו באות שאלות לא פחות חשובות על ההשפעות הכלכליות שלו, ההתייחסות לאנשים שמייצרים אותו וכו'...
ישנם עוד ועוד קריטריונים בנושא הרחב הזה שמחייב לימוד מעמיק באמת במיוחד אצלנו כמעצבים שחלקנו ישתלב בתעשייה מבלי להבין שזה שגרסנו פקק של קולה לא הופך אותנו למעצבים ירוקים...
אין לי כוונה לשגע אתכם בנושא אלא רק לפתוח צוהר (שחובה שיפתח אצל כל אחד ואחד מאיתנו לא משנה מה יעשה עם זה בעתיד) ולעודד קצת מחקר בנושא.
אחרי שדברנו על עיצוב ויצור הגענו סוף סוף לעישון,
טכנולוגיה ותמונות בפוסט שמגיע עוד רגע...
לילה טוב.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה